בְּעִית

בְּעֵת, בְּעִיתch. (v. preced.) to be excited. Nidd.66b משום דבעיתא because she is excited (afraid of falling down). Pa. בַּעֵית, בַּעֵת to frighten. Targ. Ps. 18:5 (Ms. בְּעֵיתַת Pe.).Keth.77b דילמא מְבַעֲתַת לי lest thou frighten me. Ḥull.53a sq. בַּעוּתֵי קא מְבַעֲתֵי אהדדי they frighten each other. Nidd.66a זיל בַּעֲתָהּ go and frighten her (by a sudden noise). Ithpe. אִתְבְּעֵית, אִיבְּעֵית to be afraid; to be agitated, anxious, in haste (cmp. b. h. חָרַר). Targ. 1 Sam. 21:2. Targ. Is. 22:4. Targ. 2 Kings 7:15 באִתְבְּעָתוּתְהוֹן Regia (ed. באתבעותהון); v. בְּעַע a. בְּעֵי I. Y.Ab. Zar. V, 44d bot. והוא מתבעת and he is afraid (to touch the wine).Meg.3a האי מאן דמִיבְּעִית when one is suddenly seized with fright. Ib. איבעיתו. Keth.106a הוה מתיבעית ליה בעותי he ran anxiously to meet him; cmp. Targ. I Sam. l. c.; a. fr.